Gershon hacohen biography

גרשון הכהן (נולד ב-4 בדצמבר1955) הוא אלוף במילואים בצה"ל. בתפקידו האחרון שימש כמפקד הגיס המטכ"לי.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכהן גדל במשפחה דתית. הוא נכדו של החוקר שמואל הכהן וינגרטן (מצד אביו), ושל נתן גרדי, מראשוני החלוצים הדתיים והרבנות הצבאית (מצד אמו).

הוא בנו של הרב ידעיה הכהן, ממייסדי ישיבת הר עציון, ואחיהם של הרב רא"ם הכהן, (ראש ישיבת עתניאל), של הרב אלישיב הכהן (ראש ישיבת בית שמואל בחדרה), של הרב אביה הכהן (ר"מ בישיבת עין צורים ובישיבת תקוע) ושל הרב חיים הכהן (ר"מ במכינה הקדם-צבאית בית יתיר).

בוגר הישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים וישיבת ההסדר הר עציון.

בעל תואר שני בפילוסופיה וספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, כותרת עבודת הגמר לתואר היא "מדעיותה של פרשנות ספרותית: הערות על מעמדם של אילוצים מתודולוגיים".

שירותו הצבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

התגייס בשנת 1973 במסגרת הנח"ל, ולחם במלחמת יום הכיפורים בחזית המצרית^[1]. לאחר המלחמה עבר הסבה לחיל השריון ושירת כמפקד טנק בחטיבה 188 במלחמת ההתשה במובלעת הסורית. בשנים 1974–1982 שירת בתפקידי פיקוד שונים בחטיבה 7.

במבצע שלום הגליל גויס במהלך לימודיו ושימש סגן מפקד כוח לא אורגני בשם "כוח נומארט" שמנה שתי פלוגות, אחת מגדוד 75 והשנייה מגדוד 82^[2].

במהלך המלחמה, כשהוא רב-סרן בשירות קבע, פרסם הכהן בעיתון "הארץ" (בעילום שם) מאמר תחת הכותרת "אלי גבע - בין צייתנות למוסר, הרהוריו של איש צבא" בו דן במוסריות פעולתו של הסרבן המח"ט אל"ם אלי גבע בטענה כי למפקד, בניגוד לחייל - המחויב בשירות - מותר לבחור להימנע מפעילות הנוגדת את הבנתו או תפיסתו. במאמר שיבח את גבע וציין שמעשהו עוד ישמש מופת לאנשי הצבא. בעקבות הסערה שהתעוררה יזם הכהן פגישה עם הרמטכ"ל רפאל איתן בה הזדהה ככותב המאמר, הועמד לדין על הפרת פקודות הצבא, קיבל נזיפה חמורה^[3], והודח מצה"ל.

בשנים 1983–1987 שירת במילואים כמפקד גדוד בחטיבה 263, מרכבות האש. בשנת 1987 הוחזר לשירות קבע על ידי הרמטכ"ל דן שומרון ומונה למפקד גדוד 75 ("רומח")^[4].

ב-1988 מונה למפקד גדוד קורס קציני השריון. בשנת 1990 קודם לדרגת אלוף-משנה ומונה למפקד חטיבת המילואים מרכבות הברזל, ובמקביל שימש כראש מחלקת תורת לחימה (תו"ל) במפקדת זרוע היבשה.

ב-1993 מונה למפקד חטיבה 7. בהרצאה בפני תלמידי בית ספר תיכון בירושלים בינואר 1995 אמר: "מקדמת דנא היו הגברים לוחמים והנשים זונות, ומרבית הבנות בצה"ל ממלאות תפקידים שמחשב ומשיבון יכולים לעשות באותה מידה של יעילות"^[5]. דבריו סוקרו בהרחבה בכלי התקשורת ועוררו תגובות נזעמות. הכהן ננזף על דבריו על ידי שר ביטחון והרמטכ"ל^[6].

ב-1995 קודם לתפקיד סגן מפקד אוגדה סדירה וב-1997 מונה לפקד על עוצבת המפץ. ב-2000 מונה לראש חטיבת תורה והדרכה (תוה"ד) במטכ"ל, וב-2003 מונה לפקד על עוצבת געש (אוגדה 36).

בשנת 2005 מונה לקצין הממונה על פינוי רצועת עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות. הכהן צוטט בעיתון "משפחה" כמי שמתנגד ליישום תוכנית התנתקות^[7]. עם זאת, כאשר נשאל לגביה לפני ביצועה השיב: ”ההחלטה היא לגיטימית.

היא חוקית. חייבים לבצע אותה.” ולשאלה האם הוא שלם עם המשימה השיב "לחלוטין"^[8].

על פי דיווח של חדשות 10 ב-24 באוגוסט2006, אמר הכהן במהלך ביקור תנחומים בבית משפחתו של סא"ל עמנואל מורנו שנהרג במלחמת לבנון השנייה: ”מה שקרה בשנה שעברה (דהיינו, תוכנית ההתנתקות) היה פשע, ואני הייתי שותף לפשע נגד העם היהודי. מה שקורה עכשיו - מלחמת לבנון השנייה - זה העונש על מה שקרה לפני שנה.”^[9].

דובר צה"ל הכחיש כי דברים מעין אלו נאמרו "בגלוי או ברמיזה"^[10].

לאחר תפקידו זה הועלה לדרגתאלוף במרץ 2006^[11], וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות עד דצמבר 2011. בינואר 2010 מונה גם למפקד הגיס הצפוני^[12]. בינואר 2012 השתתף כצנחן מן המניין בתרגיל החטיבתי המוצנח הראשון של חטיבת הצנחנים זה חמש עשרה שנים^[13].

כמו כן שימש מפקד קורס מפקדי חטיבות ואוגדות^[14].

Chilavert vs maradona biography

סיים את תפקידו האחרון בצה"ל ב-2 בספטמבר2014, לאחר 38 שנות שירות^[15].

לאחר שירותו הצבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכהן משמש כחוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים^[16] וכיו״ר הוועד המנהל של עמותת מומנטום^[17]. הוא פעיל במסגרת מיזם 929 - תנ"ך ביחד.

בשנת 2020 הצטרף לתנועת "הביטחוניסטים", והוא חבר הוועד המנהל שלה^[18].

בשנת 2021 מונה לכהן כחבר בוועדת בדיקה ממשלתית לעניין אסון נחל צפית^[19].

במהלך מלחמת חרבות ברזל חזר הכהן לשירות מילואים לפרק זמן מוגבל, ולפני ואחרי שירותו הטיף לשינוי פרדיגמה בכל הנוגע לשדה הקרב הנוכחי והעתידי^[20].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכהן נמנה עם מקימי היישוב נמרוד ברמת הגולן, שבו הוא מתגורר. הוא נשוי ואב לשלושה.

על אף שאינו חובש כיפה, הצהיר הכהן שהוא "דתי עם כיפה שקופה"^[21].

מספריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

• אלכס פישמן, "כל חיי אני הולך בין הכתומים לכחולים", המוסף לשבת של ידיעות אחרונות, 22 ביולי 2005
• גרשון הכהן, "על מנהיגות, אחריות ומוסר", בתוך: על מנהיגות צבאית, אוניברסיטה משודרתהוצאת משרד הביטחון, 2007, עמודים 143–151
• תומר לויסמן, בשדה הקרב של הזיכרון, כנרת זמורה-ביתן דביר, נובמבר 2020, עמוד 345

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

• אתר האינטרנט הרשמי של גרשון הכהן
• קורות חייו של גרשון הכהן, באתר צה"ל
• מאמרים של גרשון הכהן באתר 929 - תנ"ך ביחד
• אביחי בקר, הנדון: מונחים נדרשים בפעילות הלחימה, באתר הארץ, 15 באפריל 2002
• אמיר אורן, גרשון יגרש, באתר הארץ, 13 בינואר 2005
• בן כספית, ההתלבטות, באתר nrg‏, 1 ביולי 2005
• ארי שביט, היהודי החדש, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2005
• אפרים לפיד ועמיר רפפורט, ‏"חניכים מצטיינים מפחידים אותי" - ראיון, באתר "IsraelDefense"‏, 19 בספטמבר 2011
• דניאלה בוקור, האלוף גרשון הכהן, מחנך דור המפקדים הבא של צה"ל, מסכם תקופה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 11 בנובמבר 2011
• שאול נגר, "לשרת בצה"ל זו מתנה גדולה, לא כול אחד ראוי לה", 4 ביולי 2012
• עמיר רפפורט, אלוף גרשון הכהן: עדיין יש סיבה לחרדה, באתר nrg‏, 13 בספטמבר 2013
• יואב לימור, "משלמים מחיר, לעתיד טוב יותר", באתר ישראל היום, 5 במאי 2014
• אפרים לפיד, ‏מה לאומי בביטחון הלאומי?, באתר "IsraelDefense"‏, 2 באוקטובר 2014
• יאיר שלג, מפקד ההתנתקות פורש: "תודעת שליחות גדולה", באתר nrg‏, 24 באוקטובר 2014
• נדב שרגאי, לממש את התודעה, באתר ישראל היום, 17 באפריל 2015
• חן ארצי סרור, של מי המנדט על הדת, באתר "ידיעות אחרונות", 13 ביוני 2019
• אייל לוי, ‏"ההתנתקות הייתה טעות": האיש שפיקד על הכוחות המפנים פותח את הפצע, באתר מעריב אונליין, 17 באוגוסט 2019
• ישי כהן, ‏אדריכל הגירוש מרצועת עזה בראיון באולפן, באתר כיכר השבת, 1 באוגוסט 2020
• שני ליטמן, לגרשון הכהן יש בשורות לא פשוטות עבור כל מי שרוצה פשוט לחיות כאן בשקט, באתר הארץ, 21 ביולי 2022
• שרי מקובר-בליקוב, ‏האלוף במיל' שפיקד על פינוי גוש קטיף: "אם לא הייתה ההתנתקות, לא היה 7 באוקטובר", באתר מעריב אונליין, 23 באוגוסט 2024
• גרשון הכהן (1955-), דף שער בספרייה הלאומית

ממאמריו:

• זיכרון הנופלים כתבנית מעצבת ברוח צה"ל
• מפקד המכללות הצבאיות: געגוע לחבר מול האוהל, באתר ynet, 8 באוקטובר 2011
• "מבחן התוצאה" כמבחן של מגמות, מערכות גיליון 383, מאי 2002, עמודים 12–15
• מחינוך למצויינות אל נכות מנהיגותית, מערכות גיליון 475, אוקטובר 2014, עמודים 4–9
• המצביא והתכנון המערכתי - בין הנדסה לארכיטקטורה, מערכות 376, 2001
• מלחמת יום כיפור מחכה לשפילברג, באתר ynet, 25 בספטמבר 2012
• 'רכיב התאונה' כקטליזטור בפירוק אידיאל המשילות המודרני, בתוך קץ עידן המדינה המודרנית, עיונים בביטחון לאומי 20, מרץ 2013, עמ' 23–84.
• חזון ומהפכה - מציאות מתחת לרדאר, בתוך חלוציות לפני המחנה - חזון מציאות ומאבק, עיונים בביטחון לאומי 19, יולי 2012, עמ' 53–85.
• חורבן גוש קטיף, השלכות, בערוץ YouTube של מכון ז'בוטינסקי בישראל
• המשבר בצבא היבשה, בתוך "אסטרטגיית צה"ל" בראי הביטחון הלאומי בעריכת מאיר אלרן, גבי סיבוני, קובי מיכאל, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 2016
• אלוף (מיל') גרשון הכהן, קודם כל חייל, לא ילד, באתר ישראל היום, 6 בינואר 2017
• אסטרטגיית צה"ל – בניין הכוח, בין הקטבים ‏7, אפריל 2016, עמ' 119–129
• ההגנה המרחבית בסְפָר – חיונית כתמיד, בין הקטבים ‏15, מרץ 2018, עמ' 61–72
• גדר "ההפרדה“: גבול מדיני במסווה ביטחוני, בהוצאת מרכז בגין-סאדאת ופורום קהלת, יולי 2018.
• גרשון הכהן ופרופסור אפרים ענבר, ‏"ירושלים: מזכר אסטרטגי", השילוח, 4, מאי 2017.
• גרשון הכהן, חיילים לא צריכים לשאול למה אנחנו בחברון.

  רק להקפיד על האיך, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2022

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]